פסק-דין בתיק ה"פ 38084-12-10

מהו המועד הקובע לקביעת שיעור חלקם של בעלי יחדיות בבניין ברכוש המשותף וזכויות הבנייה וההצמדות עת רושמים בית משותף? כיצד יירשם בית משותף שיחידות בו נמכרו לפני שנים רבות ובינתיים נוצלו אחוזי בניה על ידי חלק מבעלי היחידות? אלא השאלות המרכזיות בהליך זה.

1.         המבקשים עותרים בהליך זה להורות למשיבים לעשות כל פעולה נדרשת לשם רישום הבית הידוע כבית מספר 8 ברח' יהואש בירושלים (להלן: " הבית"), המצוי בחלקה 102 בגוש 30008 (להלן: " החלקה"), כבית משותף.

כן מתבקש בית המשפט להורות, כי בצו הבית המשותף ו/או בכל מרשם ו/או מסמך רלוונטי אחר, יירשמו בעלי הדירות בבית כמפורט בעתירה, וכן כי הרכוש המשותף שיוצמד לדירות יהיה כמפורט שם, ואילו יתרת הרכוש המשותף (להלן: " הרכוש המשותף"), כמו גם זכויות הבניה הקיימות והעתידיות בחלקה (להלן: " זכויות הבניה"), יתחלקו בין בעלי הזכויות בדירות הבית (להלן: " הדירות"), בהתאם ליחס בין שטח הרצפה של כל אחת מהדירות כפי שנקנו בזמנו מהמשיבה 1, לבין הסך הכולל של שטח הרצפה של כל הדירות, נכון לאותו מועד.

הבית וחלוקתו

2.         בעבר, היו שייכות הזכויות בדירות הבית, לרשות הפיתוח שניהלה את ענייניה בקשר עם הבית באמצעות המשיבה 1, עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: " עמידר").

בשנת 1983 מכרה עמידר את הזכויות בחמש מתוך שש הדירות בבניין לדיירים המוגנים שהתגוררו בהן באותה עת. אמו של המבקש 1, הגב' שמחה זיזי, אשר התגוררה בדירה    מס' 2, לא רכשה, אותה עת, את דירתה מעמידר, והמשיכה להתגורר בה כדיירת מוגנת. במהלך השנים הוצמדו לדירות הבית חלקים מהרכוש המשותף.

דירה מס' 1 נמכרה למר אפרים זיזי ז"ל בשנת 1983. בשנת 2003 רכשה אמו של המבקש 1, הגב' שמחה זיזי, את הזכויות בדירתה, היא דירה מס' 2.

אי-רישום הבית כבית משותף

3.         על פי ההסכמים שבין עמידר לבין רוכשי הדירות, היתה עמידר אמורה לרשום את הבית כבית משותף, אולם טרם עשתה כן. החלקה רשומה על שם רשות הפתוח בשלמות, כעולה מנסח הרישום שצורף לעתירה.

המבקשים צירפו מכתב שכתבה עמידר ביום 20.04.04 למשפחת גולן (משיבים 2,3), בו נאמר כדלקמן:

"בהמשך למכתבי האחרון ביום: 19.02.04, שם נתבקשו כל דיירי הבית לשתף פעולה ולאפשר למודדת שנשלחת על ידי חב' עמידר למדוד את כל היחידות בנכס.

לאחר כמה ניסיונות שעלו בתוהו ולמרות כל האינפורמציה שקיבלתם מאתנו על מצב הזכויות בנכס, שבמעמד זה נתבקשתם ליצור קשר עם המודדת או עמידר על מנת שניתן יהיה לקדם את עניין רישום בית המשותף, לא נוצר קשר כלל.

מאחר שאינך מאפשרת לנו למדוד את היחידה שלך, אני נאלצת להקפיא את תהליך רישום הבית, מעתה אתם האחראים הבלעדיים לעניין הרישום" (נספח 7 לתובענה).

תוצאות אי רישום הבית כבית משותף - חוסר בהירות וריבוי הליכים

4.         משלא נרשם הבית כבית משותף, יש, לטענת המבקשים, חוסר בהירות באשר לזכויות וחלוקתם בין הצדדים, מצב המרבה הליכים משפטיים ואחרים המתנהלים בין בעלי הדירות בבניין, הליכים בהם מועלות, לא אחת, טענות הנוגעות לזכויות הבניה ולרכוש המשותף בבית. אך חרף ההליכים הכרעה ממשית בעניין הזכויות האמורות, לא התקבלה מעולם. המבקשים הגישו החלטות בעררים שנוהלו בקשר עם הבית.

5.         ביום 23.8.10 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט  השלום בירושלים. הליך זה בא אל סיומו בהחלטת כב' השופט מ' דרורי המעגנת את הסכמות הצדדים כפי שעלו בדיון (ברע"א 36403-08-10 (מחוזי ירושלים) זיזי ואח' נ' גולן). לדברי המבקשים ההסכמות נעשו במטרה לזרז את רישום הבית כבית משותף. כך נקבע בהחלטה:

"1. לאור הצהרות הצדדים, הבקשה לצו מניעה והבר"ע נמחקים ללא צו להוצאות.

2. עוד היום  יצאו עו"ד מטעם משפחת גולן ועו"ד מטעם משפחת זיזי כדי להיכנס לבית משפחת גולן ולצלם את בניית הגלריות בלבד.